אלול

ה-''אלף בית'' של חודש אלול

הרב שרגא סימונס - אתר אש התורה


החודש האחרון בלוח השנה היהודי, הוא למעשה החשוב מכולם – הוא משמש כמסלול המראה, לעבר פסגת החגים הבאים אחריו.


אילו היית מועמד למשפט שתאריכו כבר ידוע, ובמשפט זה ייקבעו עתידך הכלכלי, הבריאותי והקיומי. כמה זמן היית מקדיש להכנות לקראתו האם היית מסתפק ביום אחד אולי יומיים ודאי שלא, ברור שהיית מתכונן אליו במשך שבועות, זמן רב ככל שיינתן לך.

בראש השנה כל אדם עומד למשפט על מעשיו, ביום זה יקבע אם הוא יזכה לסיים שנה זו בחיים, או חס וחלילה לא. האם תהיה פרנסתו ברווח ובכבוד או שלא. האם יהיה בריא או חולה... כל אלה ועוד נושאים רבים ומגוונים בעלי חשיבות עליונה, נקבעים בראש השנה.

אלול - החודש המסתיים בראש השנה, נותן הזדמנות לפתוח בתהליך של התבוננות פנימית אינטנסיבית, בבחינה מחודשת של מטרת החיים ובהתקרבות יומיומית אל הקדוש ברוך הוא. זהו הזמן האידיאלי לבחינת תכלית החיים, להבדיל מזרימה אקראית תוך צבירת ממון ורדיפה אחר כבוד. אלול הוא הזמן בו אנו עוצרים, לוקחים צעד אחד לאחור ומתבוננים. אנו בוחנים את עצמנו במבט אובייקטיבי, ביקורתי וכן, כפי שנהגו היהודים לעשות מימים ימימה בדרכם אל תכלית השלמות האישית.

ארבע האותיות שמרכיבות את המילה "אלול" מהוות ראשי תיבות לפסוק משיר השירים (פרק ו' פס' ג') "אני לדודי ודודי לי" (המילה "דודי" בלשון המקורות משמעותה - אהובי). מלים אלה מסכמות את מערכת היחסים בין הקדוש ברוך הוא לעמו.

במלים אחרות, החודש הקודם לראש השנה הוא הזמן בו יוצא הקב'ה לקראתנו, על מנת ליצור עבורנו סביבה נוחה להתעוררות ולתשובה.

תקופה של 40 יום

נחזור כ-3,000 שנה לאחור, אל מדבר סיני. האלוקים מצווה את עשרת הדברות, העם סוגד לעגל הזהב, ומשה רבנו מתחנן בכל כוחו לפני האלוקים שיחוס על עמו - ישראל.

ביום הראשון של אלול, משה עולה אל הר-סיני, וארבעים יום מאוחר יותר - ביום שעתיד להפוך ליום הכיפורים - הוא יורד חזרה אל העם, עם לוחות הברית השניים.

גם עבורנו, חודש אלול פותח תקופת התעלות בת 40 יום, ששיאה מגיע ביום הקדוש ביותר - הוא יום הכיפורים.

מדוע דווקא 40? ארבעים הוא מספר של התנקות והיטהרות. המבול שהתחיל תקופה חדשה בזמנו של נוח, נמשך 40 יום, והמקווה (אגן ההיטהרות היהודי המסורתי) מכיל 40 סאה (יחידות מידה) של מים.

אלול מהווה הזדמנות אדירה להתעלות. בתקופה זו רבים מאתנו מגבירים את לימודי התורה והמוסר שלהם ומדקדקים יותר בשמירת המצוות. רבים הם אלה העורכים חשבון נפש יום-יומי ועושים מאזן של מעשים טובים מול עברות.

התעוררות בתפילה

מהיום השני של חודש אלול, נוהגים בני עדות אשכנז לתקוע בשופר בכל בוקר לאחר התפילה. וזאת על מנת להתעורר לקראת ימי הדין המתקרבים. קול "בכיית" השופר מדרבן אותנו לנצל את חודש אלול להתעלות רוחנית ולצמיחה אישית ככל האפשר.

כמו כן, אנחנו מוסיפים לתפילות באלול, את מזמור כז' בתהילים, הן בתפילת שחרית והן בתפילת ערבית. במזמור זה קורא דוד המלך: "אחת שאלתי... אותה אבקש - ש??בתי בבית ה' כל ימי חיי" אנחנו מתמקדים בשילוב נוכחותו של הקב'ה בחיינו, ושואפים לחזק את הקשר שלנו עם הנצח והאין-סוף הנפלא.

סליחות

האשכנזים נוהגים לומר "סליחות" החל מהשבת שלפני ראש השנה. ה"סליחות" הן סדרת תפילות מיוחדת שמטרתן לפתוח את סגור ליבנו ולעורר רחמי שמיים. אם ראש השנה חל בתחילת השבוע, מתחילים לומר "סליחות" בליל שבת בשבוע הקודם. הספרדים נוהגים לומר "סליחות" מראש חודש אלול.

לאחר חטא העגל, משה רבנו ביקש מהקב'ה שיראה לו את הדרך בה הוא מנהיג את העולם. תשובתו של האלוקים ידועה ומוכרת בשם "שלוש עשרה מידות של רחמים", המתארות את סבלנותו של הקב'ה. בהכנות לראש השנה, אותו האלוקים שברא אותנו עם לב טהור ונקי, אותו האלוקים שנתן לנו הזדמנות בעולמו, נותן לנו הזדמנות נוספת אם "פספסנו" את הראשונה.

ה"סליחות" נאמרות במניין של עשרה. אם אין אפשרות להגיע למניין, יש לאומרן ביחידות, תוך השמטת הקטעים בשפה הארמית וי"ג המידות.

לסיום, ההיבט החשוב ביותר של חודש אלול, הוא יצירת תכנית לחיים, משום שכאשר היום הגדול יגיע, וכל אחד מאיתנו יתייצב אל מול בורא העולם לבקש עוד שנה, רצוי שנדע מה בעצם אנחנו מבקשים!

ביוגרפיית המחבר
הרב שרגא סימונס עבד בתחומי העיתונות ויחסי-הציבור, וכעת הינו העורך של אתר אש-התורה בירושלים. הוא מתגורר עם משפחתו באזור מודיעין.

המאמר נלקח מאתר אש התורה.

עלון מעלה

אם אתם רוצים להשאר מעודכנים, הצטרפו לעלון מעלה